פאניקה – Panic Disorder

פאניקה – Panic Disorder

קריטריונים דיאגנוסטיים:

A. התקפי חרדה בלתי צפויים חוזרים, התפרצות של פחד עוצמתי או אי נוחות עוצמתית שמגיעה לשיאה בתוך דקות ובמהלכה מתרחשים ארבעה (או יותר) מהסימפטומים הבאים.

הערה: ההתפרצות הפתאומית מתרחשת ממצב שקט או ממצב של דאגה.

1. דפיקות לב או הלמות לב או דפיקות לב מואצות.
2. הזעה.
3. רעד או רטט.
4. תחושות של חוסר נשימה או חנק.
5. תחושת חנק.
6. כאבי חזה או אי נוחות.
7. בחילה או מצוקה בבטן.
8. תחושת סחרחורת, חוסר יציבות, ראש קל או התעלפות.
9. תחושות חום או קור.
10. תחושות נמלול או עקצוצים בעור ללא סיבה נראית לעין או תחושה של הירדמות מקומית.
11. תחושה של הימצאות בסביבה שונה, זרה, בלתי מציאותית או דפרסונליזציה – התנתקת מהעצמי.
12. פחד מאובדן שליטה או מלהשתגע.
13. פחד ממוות.

הערה: סימפטומים תלויי תרבות (לדוגמה: תחושה של זמזום או צלצול באוזניים, כאבי ראש או כאבי צוואר, צרחות או בכי בלתי נשלט) עלולות להיות נראות. סימפטומים שכאלה לא צריכים להיחשב כאחד מתוך ארבעת הסימפטומים הנדרשים.

B. לאחר אחד מההתקפים צריכים לחול במשך חודש לפחות אחד או שתים מהתופעות הבאות:

1. דאגה קבועה או פחד מהתקף חרדה נוסף או השלכותיו (לדוגמה: אובדן שליטה, התקף לב או “להשתגע”).
2. שינוי משמעותי בהתנהגות שאינו מאפשר הסתגלות ביחס להתקפים (התנהגויות שמיועדות להימנע מקבלת התקפי פאניקה, כמו לדוגמא הימנעות מביצוע או ממצבים לא מוכרים).

 C. ההפרעה לא משויכת להשפעות פסיכולוגיות הנובעות משימוש בחומרים (לדוגמה: שימוש לרעה בסמים או בתרופות) או מצב רפואי אחר (לדוגמה: פעילות יתר של בלוטת התריס או הפרעות לב ריאות).

D. ההפרעה אינה מוסברת ע"י הפרעה נפשית אחרת (לדוגמה: התקפי החרדה אינם מתרחשים רק כתגובה למצבים חברתיים מעוררי פחד כמו בהפרעת חרדה חברתית; כתגובה ל- circumscribed phobic object or situation כמו בפוביה ספציפית; כתגובה לאובססיות כמו במצבים של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית OCD; כתגובה לתזכורות של אירועים טראומטיים כהפרעת PTSD; או כתגובה להפרדה מדמויות היקשרות, כמו בהפרעת חרדה מהיפרדות).

פירוט התקפי פאניקה

הערה: הסימפטומים המוצגים למטרת זיהוי של התקף פאניקה אולם התקף חרדה אינו הפרעה מנטאלית ולא יכול להיות מקודד. התקפי פאניקה יכולים להופיע בהקשר של כך הפרעת חרדה כמו גם בעיות מנטאליות אחרות, (לדוגמה: הפרעות דיכאון, הפרעה פוסט-טראומטית, הפרעת שימוש בחומרים) וכמה מצבים רפואיים (לדוגמה: לב, מערכת נשימה, מערכת עיכול ושקשורים למבוא/מסדרון - vestibular).

כאשר מזוהה נוכחות התקף הפאניקה צריך לציין אותה כספסיפייר (לדוגמה: הפרעת לחץ פוסט טראומטית עם התקפי חרדה). עבור הפרעות  פאניקה הנוכחות של התקף פאניקה מוכלת בתוך הקריטריון של ההפרעה והתקף הפאניקה אינו מצוין כספסיפייר.

התפרצות פתאומית של פחד מואץ או חוסר נוחות מרוכז שמגיעה לשיאה בתוך דקות ואשר במהלכה מתרחשים ארבעה (או יותר) מהסימפטומים הבאים:

הערה: ההתפרצות הפתאומית יכולה להתרחש ממצב רגוע לחלוטין או ממצב חרדתי.

1. דפיקות לב או הלמות לב או דפיקות לב מואצות.
2. הזעה.
3. רעד או רטט.
4. תחושות של חוסר נשימה או חנק.
5. תחושת חנק.
6. כאבי חזה או אי נוחות.
7. בחילה או מצוקה בבטן.
8. תחושת סחרחורת, חוסר יציבות, ראש קל או התעלפות.
9. תחושות חום או קור.
10. תחושות נמלול או עקצוצים בעור ללא סיבה נראית לעין או תחושה של הירדמות מקומית.
11. תחושה של הימצאות בסביבה שונה, זרה (רגשות של חוסר מציאות) או דפרסונליזציה (היות האדם מנותק מעצמו).
12. פחד מאובדן שליטה או מ"להשתגע".
13. פחד ממוות.

הערה: סימפטומים תלויי תרבות (לדוגמה: תחושה של זמזום או צלצול באוזניים, כאבי ראש או כאבי צוואר, צרחות או בכי בלתי נשלט) עלולות להיות נראות. סימפטומים שכאלה לא צריכים להיחשב כאחד מתוך ארבעת הסימפטומים הנדרשים.

אגורפוביה – Agoraphobia

קריטריונים דיאגנוסטיים:

A.                פחד מסומן/מצוין או חרדה של שניים (או יותר) מחמשת המצבים הבאים:

1. שימוש בתחבורה ציבורית (לדוגמה: מכוניות, אוטובוסים, רכבות, אניות ומטוסים).
2. שהייה במקומות פתוחים (לדוגמה: מגרשי חניה, שווקים וגשרים).
3. שהייה במקומות סגורים (לדוגמה: חנויות, תיאטרון, קולנוע).
4. עמידה בתור או שהייה בתוך קהל.
5. שהייה לבד מחוץ לבית.

B. היחיד פוחד או נמנע ממצבים אלה עקב המחשבה שבריחה ממצבים אלה תהיה קשה או שלא תהיה עזרה זמינה במקרה של התפתחות של סימפטומים דמויי פאניקה או סימפטומים אחרים של שיתוק או מבוכה (לדוגמה: פחד ליפול לזקנה; פחד מאובדן שליטה/אובדן יכולת ההבלגה).

C. מצבי האגורפוביה מעוררים כמעט תמיד פחד או חרדה.

D. מצבי האגורפוביה יוצרים הימנעות תמידית, דורשים נוכחות של ליווי/בן לוויה או שהם נמשכים עם פחד או חרדה אינטנסיביים.

E. הפחד או החרדה הם ללא פרופורציה לסכנה האמיתית המוצעת ע"י המצבים האגורפוביים ולהקשר הסוציו-תרבותי.

F. הפחד, החרדה או ההימנעות היא עקבית ונמשכת 6 חודשים או יותר.

G. הפחד, החרדה או ההימנעות יוצרים מצוקה קלינית משמעותית או ליקוי/קלקול באזורי התפקוד החברתיים, תעסוקתיים או באזורי תפקוד משמעותיים אחרים.

H. במידה וקיים מצב רפואי אחר (כגון מחלות מעי דלקתיות או פרקינסון) הפחד, החרדה או ההימנעות יהיו מוגזמים/מופרזים בבירור.

I. הפחד, החרדה או ההימנעות אינם יכולים להיות מוסברים ע"י סימפטומים של הפרעה נפשית אחרת, כמו למשל, הסימפטומים אינם מוגבלים לפוביה ספציפית, מסוג פוביה מצבית; הם אינם מערבים רק מצב חברתי (כמו בהפרעת חרדה חברתית); והם אינם קשורים באופן בלעדי לאובססיות (כמו ב- OCD), פגמים או סדקים בהופעה החיצונית (כמו בהפרעה של body dysmorphic disorder), תזכורות לאירועים טראומטיים (כמו ב- PTSD) או פחד מפני היפרדות (כמו בהפרעת חרדה מהיפרדות).

הערה: אגורפוביה מאובחנת ללא התחשבות בנוכחותה של הפרעת פאניקה. במידה והפרזנטציה של היחיד פוגשת קריטריון של הפרעת פאניקה ולאגורפוביה   -  שתי הדיאגנוזות צריכות להיות מצוינות.