הפרעת תשוקה מינית מופחתת אצל גברים – Male Hypoactive Sexual Desire Disorder

הפרעת תשוקה מינית מופחתת אצל גברים – Male Hypoactive Sexual Desire Disorder

קריטריונים לאבחון:

A. קיימים קשיים תמידיים או חוזרים ונישנים (או חוסר) במחשבות או פנטזיות מיניות/ ארוטיות ובחשק לקיים פעילות מינית. הערכת החסך נעשית על ידי קלינאי תוך כדי לקיחה בחשבון של גורמים שמשפיעים על החשק המיני כמו גיל והקשרים כללים או סוציו-תרבותיים שקשורים בחיי הפרט.

B. הסימפטומים בקריטריון A נוכחים במשך לפחות 6 חודשים.

C. הסימפטומים בקריטריון A גורמים למצוקה משמעותית לאדם.

D. התפקוד המיני הלקוי אינו מוסבר טוב יותר על ידי הפרעה מנטלית לא מינית (nonsexual mental disorder) או כתוצאה מהפרעה חמורה במערכת היחסים או על ידי גורמי לחץ אחרים ואינו נגרם כתוצאה משימוש בתרופות או סמים ואינו קשור למצב רפואי כל שהוא.

יש לציין אם:

1. לאורך החיים (Lifelong)- ההפרעה נוכחת מאז שהאדם נהיה פעיל מינית.

2. נרכשת (Acquired)- ההפרעה החלה לאחר תקופה של תפקוד מיני תקין באופן יחסי.

יש לציין אם:

מוכלל (Generalized)- לא מוגבל לסוג מסוים של גירוי, מצב ופרטנר.

מצבי (Situational)- קורה רק בזמן גירויים מסוימים, מצבים מסוימים או פרטנרים מסוימים.

יש לציין את החומרה הנוכחית:

מתון (Mild)- עדינות למצוקה מתונה לגבי הסימפטומים בקריטריון A.

בינוני (Moderate)- עדויות למצוקה בינונית לגבי הסימפטומים בקריטריון A.

חמור (Severe)- עדיות למצוקה חמורה או קיצונית לגבי הסימפטומים בקריטריון A.

הפרעה של כאבים בחדירה ובאברי המין באגן הירכיים – Genito-Pelvic Pain/Penetration Disorder

הפרעה של כאבים בחדירה ובאברי המין באגן הירכיים – Genito-Pelvic Pain/Penetration Disorder

קריטריונים לאבחון:

A. קיימים קשיים תמידיים או חוזרים ונשנים בלפחות אחד (או יותר) מהבאים:

1. חדירה וגינאלית בזמן קיום יחסי מין

2. כאבים מובחנים באברי המין ובאגן הירכיים בעת חדירה ואגינלית או ניסיונות חדירה.

3. חרדה ופחד מובחנים מכאבים באברי המין ובאגן הירכיים בעת הציפייה חדירה וגינאלית, במהלכם ולאחר סיומם.

4. מתח וכיווץ מובחן של שרירי קרקעית האגן בזמן ניסיונות חדירה ואגינלית.

B. הסימפטומים בקריטריון A נוכחים במשך לפחות 6 חודשים.

C. הסימפטומים בקריטריון A גורמים למצוקה משמעותית לאדם.

D. חוסר התפקוד המיני אינו מוסבר טוב יותר על ידי הפרעה מנטלית א-מינית (nonsexual mental disorder), או כתוצאה מהפרעה חמורה במערכת יחסים (לדוגמא: בן זוג אלים) או על ידי סטרסורים משמעותיים אחרים ואינו נגרם כתוצאה משימוש בתרופות או סמים ואינו קשור למצב רפואי כל שהוא.

יש לציין אם:

1. לאורך החיים (Lifelong)- ההפרעה נוכחת מאז שהאדם נהיה פעיל מינית.

2. נרכשת (Acquired)- ההפרעה החלה לאחר תקופה של תפקוד מיני תקין באופן יחסי.

יש לציין את החומרה הנוכחית:

מתון (Mild)- עדינות למצוקה מתונה לגבי הסימפטומים בקריטריון A.

בינוני (Moderate)- עדויות למצוקה בינונית לגבי הסימפטומים בקריטריון A.

חמור (Severe)- עדיות למצוקה חמורה או קיצונית לגבי הסימפטומים בקריטריון A.

הפרעת התעניינות/עוררות מינית נשית – Female Sexual Interest/Arousal Disorder

הפרעת התעניינות/עוררות מינית נשית – Female Sexual Interest/Arousal Disorder

סימון: 302.72 (F52.22)

א.         היעדר התעניינות/עוררות מינית או התעניינות/עוררות מופחתת במידה ניכרת, הבאים לידי ביטוי על ידי לפחות שלושה או יותר מהבאים:

1.       היעדר התעניינות/התעניינות מופחתת בפעילות מינית.

2.   היעדר מחשבות או פנטזיות מיניות/ארוטיות או מחשבות או פנטזיות מיניות/ארוטיות מופחתות.

3.   היעדר יוזמה/יוזמה מופחתת של פעילות מינית וחוסר-היענות באופן טיפוסי לניסיונות יוזמה של השותף.

4.  היעדר ריגוש/עונג מיני או ריגוש/עונג מיני מופחת במהלך פעילות מינית, בכמעט כל או בכל (75%-100% בקירוב). המפגשים המיניים (בהקשרי מצב מזוהים, או אם בהכללה, בכל ההקשרים).

5.  היעדר התעניינות/עוררות מינית או התעניינות/עוררות מינית מופחתת, בתגובה לרמזים מיניים/ארוטיים פנימיים או חיצוניים כלשהם (לדוגמה, כתובים, מילוליים, ויזואליים).

6.  היעדר תחושות באברי המין או שלא באברי המין או תחושות מופחתות באברי המין  או שלא באברי המין במהלך פעילות מינית, בכמעט כל או בכל (75%-100% בקירוב) המפגשים המיניים (בהקשרי מצבי מזוהים, או אם בהכללה, בכל ההקשרים).

ב.         התסמינים בקריטריון א' התמידו למשך פרק זמן מינימלי של שישה חודשים בערך.

ג.           התסמינים בקריטריון א' גרמו למצוקה קלינית מובהקת אצל האדם.

ד.         חוסר-התפקוד המיני אינו מוסבר באופן טוב יותר על ידי הפרעה נפשית א-מינית, או כתוצאה ממצוקה חמורה במערכת היחסים (לדוגמה, אלימות של השותף), או מגורמי לחץ מובהקים אחרים והיא אינה ניתנת לייחוס להשפעות של שימוש בחומרים ממכרים/טיפול תרופתי או של מצב רפואי אחר.

יש לפרט האם:

נמשכת לכל אורך החיים: ההפרעה הייתה קיימת מאז שהאדם הפך לפעיל מינית.

נרכשת: ההפרעה החלה לאחר תקופה של תפקוד מיני נורמלי יחסית.

יש לפרט האם:

הכללה: אין הגבלה לסוגי גירוי מסוימים, מצבים או שותפים.

מצבית: מתרחשת רק עם סוגי גירוי מסוימים, מצבים או שותפים.

יש לפרט אם:

מעולם לא חווה אורגזמה תחת סיטואציה כלשהי.

יש לפרט את החומרה הנוכחית:

קלה: עדות למצוקה קלה בשל התסמינים בקריטריון א'.

מתונה: עדות למצוקה מתונה בשל התסמינים בקריטריון א'.

חמורה: עדות למצוקה חמורה או קיצונית בשל התסמינים בקריטריון א'.

הפרעה באורגזמה הנשית – Female Orgasmic Disorder

הפרעה באורגזמה הנשית – Female Orgasmic Disorder

סימון: 302.73 (F52.31)

א.         קיומם של אחד או יותר מהתסמינים הבאים, הנחווים כמעט בכל התרחשות של פעילות מינית או בכל (75%-100% בקירוב) המקרים (בהקשרי מצב מזוהים, או אם בהכללה, בכל ההקשרים):

1.       עיכוב בולט, נְדִירוּת בולטת, או היעדר של אורגזמה.

2.       עוצמה מופחתת במידה ניכרת של תחושות אורגזמה.

ב.         התסמינים בקריטריון א' התמידו למשך פרק זמן מינימלי של שישה חודשים בערך.

ג.          התסמינים בקריטריון א' גרמו למצוקה קלינית מובהקת אצל האדם.

ד.         חוסר-התפקוד המיני אינו מוסבר טוב יותר על ידי הפרעה נפשית א-מינית, או כתוצאה ממצוקה חמורה במערכת היחסים (לדוגמה, אלימות בין בני הזוג), או מגורמי לחץ מובהקים אחרים והיא אינה ניתנת לייחוס להשפעות של שימוש בחומרים ממכרים/טיפול תרופתי או של מצב רפואי אחר.  

יש לפרט, האם:

נמשכת לכל אורך החיים: ההפרעה הייתה קיימת מאז שהאדם הפך לפעיל מינית.

נרכשת: ההפרעה החלה לאחר תקופה של תפקוד מיני נורמלי יחסית.

הפרעות בתפקוד מיני (Sexual dysfunctions)

יש לפרט האם:

הכללה: אין הגבלה לסוגי גירוי מסוימים, מצבים או שותפים.

מצבית: מתרחשת רק עם סוגי גירוי מסוימים, מצבים או שותפים.

יש לפרט אם:

מעולם לא חווה אורגזמה תחת סיטואציה כלשהי.

יש לפרט את החומרה הנוכחית:

קלה: עדות למצוקה קלה בשל התסמינים בקריטריון א'.

מתונה: עדות למצוקה מתונה בשל התסמינים בקריטריון א'.

חמורה: עדות למצוקה חמורה או קיצונית בשל התסמינים בקריטריון א'.

אין אונות (הפרעה בזקפה) – Erectile Dysfunction

אין אונות (הפרעה בזקפה) – Erectile Dysfunction

קריטריונים אבחוניים

A. לפחות אחד משלושת הסימפטומים הבאים צריכים להתקיים בכל או כמעט כל (בערך בין 75%-100%) התנסות מינית. ( במקרים בהם הסיטואציה מובחנת או אם בהכללה, בכל סיטואציה):

1. קושי מובחן לשמור על זקפה בזמן פעילות מינית.

2. קושי מובחן לשמור על זקפה עד להשלמת הפעילות המינית.

3. הפחתה מובחנת בקשיות הזקפה.

B. הסימפטומים מקטגוריה A התקיימו כחצי שנה לכל הפחות.

C. הסימפטומים מקטגוריה A גרמו למצוקה נפשית משמעותית לפרט.

D. ההפרעה במיניות אינה מוסברת טוב יותר על ידי הפרעות נפשיות שאינן מיניות או כתוצאה ממצוקה במערכת היחסים הזוגית ואינו נגרם עקב שימוש חומרים/ תרופות או מצב רפואי אחר.

להבדיל / לציין אם:

כל החיים: ההפרעה קיימת מאז שהפרט החל להיות פעיל מינית.

נרכש: ההפרעה התפתחה לאחר תקופה של תפקוד מיני נורמאלי באופן יחסי.

להבדיל/לציין  אם:

כללי: לא מוגבל למצבי גירוי, סיטואציות או פרטנרים מסוימים.

מצבי (situational): מתקיים רק במצבי גירוי, סיטואציות או פרטנרים מסוימים.

מידת חומרה נוכחית:

מתון: הוכחות למצוקה מתונה בעקבות הסימפטומים מקטגוריה A.

בינוני: הוכחות למצוקה בינונית בעקבות הסימפטומים מקטגוריה A.

חמור: הוכחות למצוקה חמורה או רבה בעקבות הסימפטומים מקטגוריה A.

מאפיין דיאגנוסטי

המאפיין העיקרי של הפרעה בזקפה הינו קושי חוזר להשיג, או לשמור על זקפה בזמן פעילות מינית עם פרטנר (קריטריון Aׂ). אבחנה היסטורית זהירה נדרשת על מנת לאמת כי ההפרעה התרחשה במשך תקופה ארוכה (לכל הפחות חצי שנה) והתקיימה לאורך רוב הפעילויות המיניות בזמן זה (לפחות ב 75% מהמקרים). הסימפטומים יכולים להופיע רק בסיטואציות, עם פרטנרים ותגובה לגירויים ספציפיים, או יכולים להתקיים באופן כללי בכל סיטואציה, גירוי ועם כל פרטנר.

מאפיינים קשורים התומכים בדיאגנוזה:

גברים רבים הסובלים מהפרעה בזקפה סובלים מהערכה עצמית נמוכה, בטחון עצמי ירוד ותחושת גבריות ירודה וייתכן כי יחוו דיכאון. ייתכן ויחששו או ימנעו מהתנסויות מיניות בעתיד. גם  הפחתה בהנאה המינית וירידה בחשק המיני מצד הפרטנר המיני הינה שכיחה.

בנוסף לתת סיווג של "כל החיים/ נרכש" ו "כללי/ מצבי" חמשת המרכיבים הבאים צריכים להילקח בחשבון בזמן הערכה ואבחון שכן יכולים להיות רלוונטים להסברת ההפרעה ו/או הטיפול:

1) גורמים בפרטנר (בעיות במיניות של הפרטנר, מצבו הרפואי של הפרטנר וכו')

2) גורמים במערכת היחסים ( דלות בתקשורת, סתירה או אי הלימה בתשוקות המיניות וכו')

3) גורמים בפגיעות של הפרט: (דימוי גופני נחות, היסטוריה של התעללות נפשית או מינית וכו'),  הפרעות פסיכיאטריות נלוות (דכאון, חרדה וכו') או מצבי לחץ (פיטורים, שכול).

4) גורמים תרבותיים או דתיים ( עכבות בשל איסורים דתיים בנוגע לפעילות מינית, תפיסות בנוגע למיניות וכו')

5) גורמים רפואיים הרלוונטים לפרוגנוזה, למהלך או לטיפול.

כל אחד מהגורמים הנ"ל יכולים לתרום בצורה שונה לנוכחות הסימפטומים בגברים הסובלים מההפרעה.

שכיחות

שכיחות ההפרעה בסיווג של "לאורך החיים" אינה ידועה. אך נמצאה שכיחות גבוהה וכן של ההפרעה בזקפה, במיוחד לאחר גיל 50.  בערך 13%-21% מהגברים בגילאי 40- 80 מתלוננים על קשיים תדירים בזקפה. בערך 2% מהגברים הצעירים מגילאי 40-50 מתלוננים על קשיים תדירים בזקפה, לעומת זאת 40%-50% עלולים לסבול מבעיות חמורות בזקפה. בערך 20% מהגברים הביעו חשש מבעיות בזקפה במהלך ההתנסות המינית הראשונה, כאשר 8% חווה קשיים בזקפה במהלך ההתנסות המינית הראשונה.

התפתחות ומשך המחלה

בעיות בזקפה בזמן התנסות מינית ראשונה נמצאה קשורה לקיום יחסי מים עם פרטנר זר, צמידות לשימוש בסמים או אלכוהול, חוסר רצון לקיים יחסי מין או כתוצאה מלחץ חברתי.  ישנם הוכחות מעטות שרוב ההפרעות בזקפה עוברות לבד ללא התערבות מקצועית, אך מספר גברים  עלולים להמשיך ולסבול מאפיזודות של ההפרעה. בניגוד לכך, הפרעת זקפה נרכשת (Acquired erectile disorder) לרוב קשורה לגורמים ביולוגים כגון סכרת ומחלות לב. הפרעת זקפה נרכשת לרוב אינה חולפת.

ההיסטוריה של הפרעת זקפה הנמשכת לאורך החיים אינה ידועה. מתצפיות מחקריות שנעשו נמצא קשר בין הפרעת זקפה לגורמים פסיכולוגים העוסקים בהגבלה עצמית (selflimiting) ומגיבים טוב לפסיכותרפיה, לעומת זאת, כפי שצוין קודם לכן, הפרעת זקפה נרכשת לרוב מקושרת לגורמים ביולוגים ואינה חולפת. תדירות האירועים של הפרעה בזקפה עולה עם הגיל. ומעט גברים אשר אובחנו בהפרעה ברמת חומרה בינונית חווה נסיגה ספונטנית של הסימפטומים ללא התערבות רפואית. הקשר בין חרדה לבעיות בזקפה נמוכה יותר בקרב גברים מבוגרים לצעירים.

גורמי סיכון ונקודות לאבחנה

מאפייני אופי (טמפרמנת). נמצא קשר בין קווי אופי נירוטי לבעיות בזקפה בקרב סטודנטים בקולאג', ואישיות כנועה נמצאה קשורה לבעיות בזקפה בקרב גברים בני 40 ויותר. אלקסיתימיאה (Alexithymia) (הפרעה ביכולת לנתח רגשות בצורה קוגנטיבית) נפוצה בקרב גברים שאובחנו עם בעיות בזקפה מגורמים פסיכולוגים ( “Psychogenuc” erectile dysfunction). כמו כן ההפרעה שכיחה בקרב גברים הלוקים בדיכאון או ב P.T.S.D.

מאפיינים משתנים.גורמי סיכון המקושרים להפרעה הינם גיל, עישון טבק, כושר גופני לקוי, סכרת וירידה בחשק המיני.

נושאים תרבותיים הנוגעים באבחון

תלונות על הפרעה בזקפה הינם חוצי מדינות ותרבויות. לא ברור באיזה היקף השוני באחוז הגברים שמתלוננים על ההפרעה הינו כתוצאה מהבדלים תרבותיים וציפיות חברתיות לבין ששוני באחוז המקרים בפועל.

מאפיינים דיאגנוסטים

מדידה של קשיות הזקפה בזמן גירוי לילי באיבר המין מאפשר אבחון מבדיל בין בעיות זקפה פסיכולוגיות להפרעות ביולוגיות. זקפה המתרחשת בזמן שנת רם יכולה להעיד על הפרעה שבסיסה פסיכולוגי. הערכה של גיל הפרט, מצבו הרפואי ותופעות קליניות יכולה להוות בסיס לאבחנה. בדיקת דופלר, בדיקת אולטרסאונד ובדיקת כלי דם הנעשית על ידי הזרקת חומרים וזואקטיביות בנוסף לאבחנה דינמית של קורנוסנוגרפיה (המערכת העצבית) יכולה לשמש ככלי אבחוני על מנת לזהות בעיה בכלי דם שפוגעת בזקפה. ירידה בתגובתיות של נקודות ריכוז עצביות בזמן גירוי יכולה להצביע על בעיה בנורופטיה (קצות העצבים) אשר תפגע בזקפה.  נתן לבדוק תלונות על ירידה בחשק המיני באמצעות בדיקה של הטוסטסטורון, בדיקה זו יכולה להעיד על בעיה אנדוקרינית משנית. בדיקה של בלוטת התריס ובדיקת סוכר בזמן צום יכולה להעיד על סכרת שתגרום לבעיות בזקפה. כמו כן הערכה של השומנים בדם יכולה להצביע על בעיה של גבר בן 40 ויותר לבעיה עתידית בכלי הדם שגם היא פוגעת בזקפה.

תוצאות תפקודיות של שפיכה מעוכבת

הפרעה בזקפה עלולה לגרום לבעיות פוריות ולמצוקה אישית ובינאישית. חשש או הימנעות מסיטואציות מיניות גם עלולה להוות מכשול ביצירת קשרים אינטימיים.

אבחנה מבדלת

הפרעה נפשית שאינה קשורה במיניות. יש קשר חזק בין דכאון מג'ורי (Major depressive disorder) והפרעות בזקפה, כמו כן תתכן הפרעה בזקפה עם דכאון עמוק (severe depressive disorder).

תפקודי זקפה נורמליים. יש להבחין בין מקרים בהם תפקוד הזקפה נורמלית אך לגבר יש ציפיות מופרזות.

שימוש בחומרים/תרופות. אבחנה נוספת חשובה הינה במקרים בהם הפרעות בזקפה הינה הפרעה שניונית לשימוש בחומרים/תרופות. כאשר ישנה חפיפה בין תחילת השימוש בחומרים/תרופות והתפוגגות הסימפטומים עם הפסקת השימוש החומרים/תרופות או לקיחת מנה קטנה של תרופות /חומרים המשפיעים על הפרעות בתפקוד המיני.

מצב רפואי אחר. הקושי העיקרי באבחנה של הפרעות בזקפה הינה שלילה של מצב רפואי אשר יכול להוות הסבר מספק להפרעה. במקרה כזה לא ניתן אבחנה של הפרעה בזקפה. האבחנה בין הפרעה בזקפה לבעיות תפקודיות בזקפה מסיבות רפואיות הוא לרוב מעורפל, ברוב המקרים מדובר בבעיה מורכבת הכוללת מרכיבים ביולוגים ופסיכולוגים כאחד. אם הפרט מבוגר יותר מ 40-50 ו/או סובל מבעיות בריאותיות, האבחנה צריכה לכלול גם הסבר רפואי, במיוחד כאשר מדובר בבעיות וסקולריות (כלי דם). הימצאותה של בעיה ביולוגית, גם אם היא קשורה לבעיות בזקפה אינה בהכרח הסיבה להפרעה. לדוגמה מקרה של גבר החולה בסכרת  יכול לפתח הפרעה בזקפה בעקבות לחץ פסיכולוגי. לרוב הסבר ביולוגי להפרעות בזקפה הינו כוללני וחלקי. יוצא מהכלל הינו מקרה בו ההפרעה בזקפה נובע כתוצאה מפציעה קשה במערכת העצבים הגניטלית (פגיעה בנוזלים של עמוד השדרה). הפרעות בזקפה שאינן עקביות ותלויות סיטואציה ובמצבים של החמרה לאחר מאורע חיים מלחיץ הן לרוב פסיכולוגיות. גם במקרים בהם ההפרעה בזקפה מופיעה אצל גבר הצעיר מ 40 מרמז על בסיס פסיכולוגי.

הפרעות אחרות בתפקוד המיני. הפרעות בזקפה יכולים להופיע לצד שפיכה מוקדמת (Premature ejaculation) והיפואקטיביות בחשק המיני אצל גברים (Hypoactive sexual desire disorder).

מחלות נלוות

הפרעות בזקפה יכולות להופיע לצד שפיכה מוקדמת (Premature ejaculation) והיפואקטיביות בחשק המיני אצל גברים (Hypoactive sexual desire disorder), כמו גם לצד הפרעות חרדה או דכאון. הפרעות בשקפה שכיחות בקרב גברים עם סימפטומים של צינורית שתן נמוכה (lower urinary tract symptoms) הקשורים לבלוטת ערמונית מוגדלת. בנוסף הפרעה בזקפה יכולה להתקיים לצד בעיות בכולסטרול, מחלות בכלי הדם, היפוגונדים, תרשת נפוצה, סכרת מספר 2 ומחלות אחרות המפריעות למערכת וסקולרית, נירולוגיות או האנדוקריניות החיוניות לתפקודי זקפה תקינים.

קישור ל  I.C.D

הפרעה בזקפה מצוינת ב I.C.D ככשל בתגובה הגניטלית (failure of genital response). (ICD-10 (F2.2

שפיכה מעוכבת – Delayed Ejaculation

שפיכה מעוכבת – Delayed Ejaculation

קריטריונים לאבחון

A. כל הסימפטומים שיובאו בהמשך חייבים להתרחש בכמעט כל או כל (75%-100%) פעילות מינית בה הפרט לוקח חלק. (במקרים בהם הסיטואציה מובחנת או אם בהכללה, בכל סיטואציה) ומבלי שהפרט ירצה לעכב.

1. עיכוב ברור/מובהק בשפיכה.

2. חוסר עקביות מובהקת בשפיכה או העדר שפיכה.

B. הסימפטומים מקטגוריה A התקיימו כחצי שנה לכל הפחות.

C. הסימפטומים מקטגוריה A גרמו למצוקה נפשית משמעותית לפרט.

D. ההפרעה במיניות אינה מוסברת טוב יותר על ידי הפרעות נפשיות שאינן מיניות או כתוצאה ממצוקה במערכת היחסים הזוגית ואינו נגרם עקב שימוש חומרים/ תרופות או מצב רפואי אחר.

להבדיל / לציין אם:

כל החיים: ההפרעה קיימת מאז שהפרט החל להיות פעיל מינית.

נרכש: ההפרעה התפתחה לאחר תקופה של תפקוד מיני נורמאלי באופן יחסי.

להבדיל/לציין  אם:

כללי: לא מוגבל למצבי גירוי, סיטואציות או פרטנרים מסוימים.

מצבי (situational): מתקיים רק במצבי גירוי, סיטואציות או פרטנרים מסוימים.

מידת חומרה נוכחית:

מתון: הוכחות למצוקה מתונה בעקבות הסימפטומים מקטגוריה A.

בינוני: הוכחות למצוקה בינונית בעקבות הסימפטומים מקטגוריה A.

חמור: הוכחות למצוקה חמורה או רבה בעקבות הסימפטומים מקטגוריה A.

מאפיין דיאגנוסטי:

המאפיין המייחד מובחן על ידי עיכובים או חוסר יכולת לשפיכה. (קריטריון A). הגבר מדווח על קשיים או חוסר יכולת לשפיכה וזאת על אף הימצאותם של גירויים מיניים תואמים ורצון להגיע לשפיכה. התלונה הנוכחית לרוב כוללת פעילות מינית עם פרטנר. ברוב המקרים הדיאגנוזה תתרחש בעקבות דיווח עצמי. המושג "מעוכב" אינו מוגדר בגבולות או משך זמן ברור וזאת מכיוון שאין הסכמה לגבי משך הזמן הסביר להגעה לאורזגמה או לזמן החורג מהסביר לכך לגברים והפרטנרים שלהם.

מאפיינים קשורים התומכים בדיאגנוזה:

הגבר והפרטנר שלו מדווחים על ניסיון ארוך להגיע לאורגזמה עד לכדי התשה או חוסר נוחות גניטלי והפסקת המאמצים. גברים מסוימים ידווחו על הימנעות מפעילות מינית בשל הדפוס החוזר או הקושי בהגעה לשפיכה. חלק מהפרטנרים מדווחים כי חשים לא מושכים מבחינה מינית בעקבות הקושי של הגבר להגיע לשפיכה בקלות.  בנוסף לתת סיווג של "כל החיים/ נרכש" ו "כללי/ מצבי" חמשת המרכיבים הבאים צריכים להילקח בחשבון בזמן הערכה ואבחון שכן יכולים להיות רלוונטים להסברת ההפרעה ו/או הטיפול:

1) גורמים בפרטנר (בעיות במיניות של הפרטנר, מצבו הרפואי של הפרטנר וכו')

2) גורמים במערכת היחסים ( דלות בתקשורת, סתירה או אי הלימה בתשוקות המיניות וכו')

3) גורמים בפגיעות של הפרט: (דימוי גופני נחות, היסטוריה של התעללות נפשית או מינית וכו'),  הפרעות פסיכיאטריות נלוות (דכאון, חרדה וכו') או מצבי לחץ (פיטורים, שכול).

4) גורמים תרבותיים או דתיים ( עכבות בשל איסורים דתיים בנוגע לפעילות מינית, תפיסות בנוגע למיניות וכו')

5) גורמים רפואיים הרלוונטים לפרוגנוזה, למהלך או לטיפול.

כל אחד מהגורמים הנ"ל יכולים לתרום בצורה שונה לנוכחות הסימפטומים בגברים הסובלים מההפרעה.

שכיחות

השכיחות אינה ברורה בשל מחסור בהגדרות מדויקות לסינדרום הנ"ל. מבין ההפרעות במיניות  זו התלונה הכי פחות נפוצה בקרב גברים. רק 75% מהגברים מדווחים של כך שתמיד מגיעים לשפיכה בזמן פעילות מינית ופחות 1% מהגברים ידווחו על עיכוב בשפיכה שנמשך מעל שישה חודשים.

התפתחות ומשך ההפרעה

עיכוב בשפכה המוגדר כ"כל החיים" מתחיל כבר בהתנסויות מיניות מוקדמות/ ראשוניות  ונמשיך לאורך כול החיים. לפי ההגדרה עיכובים "נרכשים" מתפתחים לאחר תקופה של תפקוד מיני תקין. יש מעט הוכחות הנוגעות לעיכובים "נרכשים" בשפיכה. ברוב המקרים העיכובים בשפיכה נשארים יחסית עקביים עד סביבות גיל חמישים, אז תדירות האירועים נוטה לעלות משמעותית. גברים בגילאי 80+ מדווחים על פי שתיים יוותר קשיים בהגעה לשפיכה מאשר גברים הצעירים מחמישים.

גורמי סיכון ונקודות לאבחנה

גנטיקה ופיזיולוגיה.  האובדן בשליטה מהירה בעצבים הסנסורים היקפיים המיוחסת לגיל וכן הפחתה בהפרשה של סטרואידים מיניים המיוחסת לגיל יכולה להיות מקושרת לעליה בתדירות הסימפטומים של שפיכה מעוכבת.

נושאים תרבותיים הנוגעים באבחון

תלונות על הפרעה או עיכובים בשפיכה הינם חוצי יבשות ותרבויות. תלונות מהסוג הנ"ל הינן נפוצות יותר בקרב גברים אסייתיים מאשר בקרב גברים אירופאים, אוסטרלים וגברים מארה"ב. ייתכן שהפער הינו תוצאה של שינויים תרבותיים או גנטיים בין התרבויות.

תוצאות תפקודיות של שפיכה מעוכבת

קשיים בשפיכה יכולים לגרום לקשיים בהתעברות. עיכובים בשפיכה לרוב מלווה שמצוקה פסיכולוגית ללפחות אחד מהפרטנרים.

הבחנה מבדלת

מצב רפואי נוסף. עיקר ההבחנה בדיאגנוזה היא בין מצבים של עיכובים בשפיכה כתוצאה מסיבות פסיכולוגיות,רפואיות או קומבינציה של השניים. תלונות הכוללות סיטואציות יכולות לרמוז לבסיס פסיכולוגי לסימפטום (גברים שמתלוננים שמצליחים להגיע לשפיכה עם מין אחד אך לא עם המין השני. תלונות על יכולת להגיע לשפיכה עם פרטנר מסויים אך לא עם פרטנר אחר מאותו המין, עוררות מינית כתוצאה ממשיכה לאובייקטים לא אנושיים, גברים הצריכים רמת פעילות חזרתית /טקסית גבוהה בזמן אקט מיני עם פרטנר –Highly ritualized activity). מצב רפואי נוסף (מחלה או פציעה) שאינו קשור לגורמים פסיכולוגים ויכול להוות בעיה בשפיכה הינה פגיעה במערכת העצבים של האשכים. לדוגמא לאחר ניתוח קשה אשר פגע במערכת הסמפטטית, ניתוח אבדומינוטריטונאום.

שפיכה נעשת בשליטה של מערכת העצבים האוטונומית הצמודה למערכת הבטנית ומרכזי עצב פודנטל השייכים למערכת הפרה- סימפטטית. מספר מחלות עצביות כגון: ניוון שרירים, סכרת ונימול/ כאבים בקצות העצבים כתוצאה מאלכוהול יכולות לגרום להפרעות בשפיכה. האבחנה המבדלת תתייחס לשפיכה אחורית הנעשת לתוך שלפוחית השתן אשר עלולה לגרום לביות באורטרה והפרוסטטרה.

שימוש בחומרים/תרופות. מספר תרופות כגון תרופות אנטי-דיכאוניות, אנטי- פסיכוטיות, תרופות נגד אלפא פעילה ?! (Alpha sympathetic) ותרופות המכילות אופיום יכולות לגרום לבעיות בשפיכה.

כשל באורגזמה. חשוב לברר בזמן אבחנה אם בהיסטוריה של התופעה יש עיכוב בשפיכה או בחוויה החושית של אורגזמה או בשניהם ביחד. שפיכה הינה פעולה המתרחשת באשכים כאשר אורגזמה הינה בעיקרה חוויה סובייקטיבית. שפיכה ואורגזמה לרוב מתרחשות ביחד אך לא תמיד. למשל גבר עם שפיכה תקינה יכול להתלונן על ירידה בהנאה המינית (שפיכה אנהדונית Anhedonic ejaculation).במקרה כזה לא תינתן אבחנה של עיכוב בשפכה. ייתכן כי מדובר בהפרעה מינית אחרת או הפרעה מינית לא ספציפית (Unspecified sexual dysfunction ).

מחלות נלוות

ישנם מספר הוכחות המרמזות על שכיחות גבוהה יורת של שפיכה מעוכבת במקרים של דיכאון מג'ורי.   

הפרעת סיוטים – Nightmare Disorder

הפרעת סיוטים – Nightmare Disorder

סימון: 307.47

קריטריונים לאבחון

1. הישנות חוזרת של חלומות של ארוכים, שליליים ביותר, שנשמרים היטב בזיכרון. תוכן החלומות לרוב קשור לניסיונות להימנע מאיומים על החיים, על הביטחון, או על שלמות הגוף. לרוב מתרחשים במשך המחצית השנייה של פרק השינה המרכזי.

2. בהתעוררות מהסיוטים הפרט נכנס בחדות למצב של דריכות.

3. הפרעת השינה גורמת למצוקות משמעותיות מבחינה קלינית או ליקויים בתחומים חברתיים, תעסוקתיים, או תחומי תפקוד משמעותיים אחרים.

4. הסימפטומים אינם ניתנים לייחוס להשפעות פסיכולוגיות של שימוש בחומרים כגון תרופות וסמים.

5. קיומן של הפרעות נפשיות ורפואיות נוספות אינן מסבירות במידה מספקת את התלונות המשמעותיות על סיוטים.

ציין אם:

§      מתרחשת במהלך תחילת השינה.

§      מלווה במקרים של הפרעת חוסר שינה, כולל הפרעת שימוש בחומרים.

§      מלווה במצבים רפואיים מאובחנים אחרים.

§      מלווה בהפרעת שינה אחרת.