אין אונות (הפרעה בזקפה) – Erectile Dysfunction
קריטריונים אבחוניים
A. לפחות
אחד משלושת הסימפטומים הבאים צריכים להתקיים בכל או כמעט כל (בערך בין 75%-100%)
התנסות מינית. ( במקרים בהם הסיטואציה מובחנת או אם בהכללה, בכל סיטואציה):
1. קושי מובחן
לשמור על זקפה בזמן פעילות מינית.
2. קושי מובחן
לשמור על זקפה עד להשלמת הפעילות המינית.
3. הפחתה
מובחנת בקשיות הזקפה.
B.
הסימפטומים מקטגוריה A התקיימו כחצי שנה לכל הפחות.
C.
הסימפטומים מקטגוריה A גרמו למצוקה נפשית משמעותית לפרט.
D.
ההפרעה במיניות אינה מוסברת טוב יותר על ידי הפרעות נפשיות שאינן מיניות או כתוצאה
ממצוקה במערכת היחסים הזוגית ואינו נגרם עקב שימוש חומרים/ תרופות או מצב רפואי
אחר.
להבדיל / לציין אם:
כל החיים: ההפרעה קיימת מאז שהפרט החל להיות
פעיל מינית.
נרכש: ההפרעה התפתחה לאחר תקופה של תפקוד מיני
נורמאלי באופן יחסי.
להבדיל/לציין אם:
כללי: לא מוגבל למצבי גירוי, סיטואציות או
פרטנרים מסוימים.
מצבי (situational): מתקיים רק במצבי גירוי,
סיטואציות או פרטנרים מסוימים.
מידת חומרה נוכחית:
מתון: הוכחות למצוקה מתונה בעקבות הסימפטומים
מקטגוריה A.
בינוני: הוכחות למצוקה בינונית בעקבות
הסימפטומים מקטגוריה A.
חמור: הוכחות למצוקה חמורה או רבה בעקבות
הסימפטומים מקטגוריה A.
מאפיין דיאגנוסטי
המאפיין העיקרי של הפרעה בזקפה הינו קושי חוזר להשיג, או לשמור על זקפה
בזמן פעילות מינית עם פרטנר (קריטריון Aׂ). אבחנה היסטורית זהירה נדרשת על מנת לאמת כי ההפרעה התרחשה במשך תקופה
ארוכה (לכל הפחות חצי שנה) והתקיימה לאורך רוב הפעילויות המיניות בזמן זה (לפחות ב
75% מהמקרים). הסימפטומים יכולים להופיע רק בסיטואציות, עם פרטנרים ותגובה
לגירויים ספציפיים, או יכולים להתקיים באופן כללי בכל סיטואציה, גירוי ועם כל
פרטנר.
מאפיינים קשורים התומכים בדיאגנוזה:
גברים רבים הסובלים מהפרעה בזקפה סובלים מהערכה עצמית נמוכה, בטחון עצמי
ירוד ותחושת גבריות ירודה וייתכן כי יחוו דיכאון. ייתכן ויחששו או ימנעו מהתנסויות
מיניות בעתיד. גם הפחתה בהנאה המינית
וירידה בחשק המיני מצד הפרטנר המיני הינה שכיחה.
בנוסף לתת סיווג של "כל החיים/ נרכש" ו "כללי/ מצבי"
חמשת המרכיבים הבאים צריכים להילקח בחשבון בזמן הערכה ואבחון שכן יכולים להיות
רלוונטים להסברת ההפרעה ו/או הטיפול:
1) גורמים
בפרטנר (בעיות במיניות של הפרטנר, מצבו הרפואי של הפרטנר וכו')
2) גורמים במערכת היחסים ( דלות בתקשורת, סתירה או אי הלימה בתשוקות המיניות
וכו')
3) גורמים
בפגיעות של הפרט: (דימוי גופני נחות, היסטוריה של התעללות נפשית או מינית
וכו'), הפרעות פסיכיאטריות נלוות (דכאון,
חרדה וכו') או מצבי לחץ (פיטורים, שכול).
4) גורמים
תרבותיים או דתיים ( עכבות בשל איסורים דתיים בנוגע לפעילות מינית, תפיסות בנוגע
למיניות וכו')
5) גורמים
רפואיים הרלוונטים לפרוגנוזה, למהלך או לטיפול.
כל אחד מהגורמים הנ"ל יכולים לתרום בצורה שונה לנוכחות הסימפטומים
בגברים הסובלים מההפרעה.
שכיחות
שכיחות ההפרעה בסיווג של "לאורך החיים" אינה ידועה. אך נמצאה
שכיחות גבוהה וכן של ההפרעה בזקפה, במיוחד לאחר גיל 50. בערך
13%-21% מהגברים בגילאי 40- 80 מתלוננים על קשיים תדירים בזקפה. בערך 2% מהגברים
הצעירים מגילאי 40-50 מתלוננים על קשיים תדירים בזקפה, לעומת זאת 40%-50% עלולים
לסבול מבעיות חמורות בזקפה. בערך 20% מהגברים הביעו חשש מבעיות בזקפה במהלך
ההתנסות המינית הראשונה, כאשר 8% חווה קשיים בזקפה במהלך ההתנסות המינית הראשונה.
התפתחות ומשך המחלה
בעיות בזקפה בזמן התנסות מינית ראשונה נמצאה קשורה לקיום יחסי מים עם
פרטנר זר, צמידות לשימוש בסמים או אלכוהול, חוסר רצון לקיים יחסי מין או כתוצאה
מלחץ חברתי. ישנם הוכחות מעטות שרוב
ההפרעות בזקפה עוברות לבד ללא התערבות מקצועית, אך מספר גברים עלולים להמשיך ולסבול מאפיזודות של ההפרעה.
בניגוד לכך, הפרעת זקפה נרכשת (Acquired erectile disorder) לרוב קשורה לגורמים ביולוגים
כגון סכרת ומחלות לב. הפרעת זקפה נרכשת לרוב אינה חולפת.
ההיסטוריה של הפרעת זקפה הנמשכת לאורך החיים אינה ידועה. מתצפיות מחקריות
שנעשו נמצא קשר בין הפרעת זקפה לגורמים פסיכולוגים העוסקים בהגבלה עצמית (selflimiting)
ומגיבים טוב לפסיכותרפיה, לעומת זאת, כפי שצוין קודם לכן, הפרעת זקפה נרכשת לרוב
מקושרת לגורמים ביולוגים ואינה חולפת. תדירות האירועים של הפרעה בזקפה עולה עם
הגיל. ומעט גברים אשר אובחנו בהפרעה ברמת חומרה בינונית חווה נסיגה ספונטנית של
הסימפטומים ללא התערבות רפואית. הקשר בין חרדה לבעיות בזקפה נמוכה יותר בקרב גברים
מבוגרים לצעירים.
גורמי סיכון ונקודות לאבחנה
מאפייני אופי (טמפרמנת). נמצא קשר בין קווי אופי
נירוטי לבעיות בזקפה בקרב סטודנטים בקולאג', ואישיות כנועה נמצאה קשורה לבעיות
בזקפה בקרב גברים בני 40 ויותר. אלקסיתימיאה (Alexithymia) (הפרעה ביכולת לנתח רגשות
בצורה קוגנטיבית) נפוצה בקרב גברים שאובחנו עם בעיות בזקפה מגורמים פסיכולוגים ( “Psychogenuc” erectile
dysfunction).
כמו כן ההפרעה שכיחה בקרב גברים הלוקים בדיכאון או ב P.T.S.D.
מאפיינים משתנים.גורמי סיכון המקושרים להפרעה
הינם גיל, עישון טבק, כושר גופני לקוי, סכרת וירידה בחשק המיני.
נושאים תרבותיים הנוגעים באבחון
תלונות על הפרעה בזקפה הינם חוצי מדינות ותרבויות. לא ברור באיזה היקף
השוני באחוז הגברים שמתלוננים על ההפרעה הינו כתוצאה מהבדלים תרבותיים וציפיות
חברתיות לבין ששוני באחוז המקרים בפועל.
מאפיינים דיאגנוסטים
מדידה של קשיות הזקפה בזמן גירוי לילי באיבר המין מאפשר אבחון מבדיל בין
בעיות זקפה פסיכולוגיות להפרעות ביולוגיות. זקפה המתרחשת בזמן שנת רם יכולה להעיד
על הפרעה שבסיסה פסיכולוגי. הערכה של גיל הפרט, מצבו הרפואי ותופעות קליניות יכולה
להוות בסיס לאבחנה. בדיקת דופלר, בדיקת אולטרסאונד ובדיקת כלי דם הנעשית על ידי
הזרקת חומרים וזואקטיביות בנוסף לאבחנה דינמית של קורנוסנוגרפיה (המערכת העצבית)
יכולה לשמש ככלי אבחוני על מנת לזהות בעיה בכלי דם שפוגעת בזקפה. ירידה בתגובתיות
של נקודות ריכוז עצביות בזמן גירוי יכולה להצביע על בעיה בנורופטיה (קצות העצבים)
אשר תפגע בזקפה. נתן לבדוק תלונות על
ירידה בחשק המיני באמצעות בדיקה של הטוסטסטורון, בדיקה זו יכולה להעיד על בעיה
אנדוקרינית משנית. בדיקה של בלוטת התריס ובדיקת סוכר בזמן צום יכולה להעיד על סכרת
שתגרום לבעיות בזקפה. כמו כן הערכה של השומנים בדם יכולה להצביע על בעיה של גבר בן
40 ויותר לבעיה עתידית בכלי הדם שגם היא פוגעת בזקפה.
תוצאות תפקודיות של שפיכה מעוכבת
הפרעה בזקפה עלולה לגרום לבעיות פוריות ולמצוקה אישית ובינאישית. חשש או
הימנעות מסיטואציות מיניות גם עלולה להוות מכשול ביצירת קשרים אינטימיים.
אבחנה מבדלת
הפרעה נפשית שאינה קשורה במיניות. יש קשר חזק
בין דכאון מג'ורי (Major depressive disorder) והפרעות בזקפה, כמו כן תתכן
הפרעה בזקפה עם דכאון עמוק (severe depressive disorder).
תפקודי זקפה נורמליים. יש להבחין בין מקרים בהם
תפקוד הזקפה נורמלית אך לגבר יש ציפיות מופרזות.
שימוש בחומרים/תרופות. אבחנה נוספת חשובה הינה במקרים
בהם הפרעות בזקפה הינה הפרעה שניונית לשימוש בחומרים/תרופות. כאשר ישנה חפיפה בין
תחילת השימוש בחומרים/תרופות והתפוגגות הסימפטומים עם הפסקת השימוש החומרים/תרופות
או לקיחת מנה קטנה של תרופות /חומרים המשפיעים על הפרעות בתפקוד המיני.
מצב רפואי אחר. הקושי העיקרי באבחנה של הפרעות
בזקפה הינה שלילה של מצב רפואי אשר יכול להוות הסבר מספק להפרעה. במקרה כזה לא
ניתן אבחנה של הפרעה בזקפה. האבחנה בין הפרעה בזקפה לבעיות תפקודיות בזקפה מסיבות
רפואיות הוא לרוב מעורפל, ברוב המקרים מדובר בבעיה מורכבת הכוללת מרכיבים ביולוגים
ופסיכולוגים כאחד. אם הפרט מבוגר יותר מ 40-50 ו/או סובל מבעיות בריאותיות, האבחנה
צריכה לכלול גם הסבר רפואי, במיוחד כאשר מדובר בבעיות וסקולריות (כלי דם).
הימצאותה של בעיה ביולוגית, גם אם היא קשורה לבעיות בזקפה אינה בהכרח הסיבה
להפרעה. לדוגמה מקרה של גבר החולה בסכרת
יכול לפתח הפרעה בזקפה בעקבות לחץ פסיכולוגי. לרוב הסבר ביולוגי להפרעות
בזקפה הינו כוללני וחלקי. יוצא מהכלל הינו מקרה בו ההפרעה בזקפה נובע כתוצאה
מפציעה קשה במערכת העצבים הגניטלית (פגיעה בנוזלים של עמוד השדרה). הפרעות בזקפה
שאינן עקביות ותלויות סיטואציה ובמצבים של החמרה לאחר מאורע חיים מלחיץ הן לרוב
פסיכולוגיות. גם במקרים בהם ההפרעה בזקפה מופיעה אצל גבר הצעיר מ 40 מרמז על בסיס
פסיכולוגי.
הפרעות אחרות בתפקוד המיני. הפרעות בזקפה יכולים
להופיע לצד שפיכה מוקדמת (Premature ejaculation) והיפואקטיביות בחשק המיני
אצל גברים (Hypoactive sexual desire disorder).
מחלות נלוות
הפרעות בזקפה יכולות להופיע לצד שפיכה מוקדמת (Premature
ejaculation)
והיפואקטיביות בחשק המיני אצל גברים (Hypoactive sexual
desire disorder),
כמו גם לצד הפרעות חרדה או דכאון. הפרעות בשקפה שכיחות בקרב גברים עם סימפטומים של
צינורית שתן נמוכה (lower urinary tract symptoms) הקשורים לבלוטת ערמונית
מוגדלת. בנוסף הפרעה בזקפה יכולה להתקיים לצד בעיות בכולסטרול, מחלות בכלי הדם,
היפוגונדים, תרשת נפוצה, סכרת מספר 2 ומחלות אחרות המפריעות למערכת וסקולרית,
נירולוגיות או האנדוקריניות החיוניות לתפקודי זקפה תקינים.
קישור ל I.C.D
הפרעה בזקפה מצוינת ב I.C.D ככשל בתגובה הגניטלית (failure of genital response). (ICD-10 (F2.2
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה